חורף: ראש השנה לבלוטים

תחילת החורף היא זמן טוב לסכם את השנה שעברה.

בלוטים מבשילים בסתיו ובתחילת החורף.

בלוט שנובט באביב צריך לעבור את היובש והחום של הקיץ הראשון.
בלוט שיתמזל מזלו ויצליח לעבור את הקיץ הראשון ולהגיע עד תחילת החורף השני לחייו, סיכויו להמשיך ולהתבסס טובים.
למרות זאת עדיין אורבות לו סכנות רבות בדרכו להיות עץ אלון מניב בלוטים ושניתן לחסות בצלו והחשובות שבסכנות הם עזים, דרבנים ושרפות.

לכן תחילת החורף היא זמן טוב להשקיף לאחור, לספור את הבלוטים שנבטו ושרדו, לאסוף בלוטים חדשים ולתכן את זריעת החורף הבא.

השנה זרעתי בלוטים בשלושה מקומות עיקריים: יער ראש העין נחל סוסי וגבעת אבן העזר, כל מקום והסיפור המיוחד שלו.

נחל סוסי האכזבה הגדולה

נחל סוסי הוא נחל אכזב-ואדי בלשון המטיילים המתחיל בהרי שמרון.

הנחל מנקז את גבעות ראש העין מזרחית לשכונות החדשות של פסגות אפק ונשפך לנחל רבה מתחת למחלף ראש העין מזרח.
על הנחל ניתן לספר הרבה דברים,לכן כתבתי עליו בעבר ערך בויקיפדיה שניתן לקרוא אותו כאן.

בנחל זרעתי בלוטי אלון תבור שאספתי בחורשת האלונים הוותיקים בכפר מלל, אלונים אלה הם שרידים אחרונים מיער אלוני התבור שכיסה בעבר את השרון.
(וגם על ערך זה אני גאה (😂

הנחל יוצר בית גידול לח יחסית ושיחי שיח אברהם הגדלים לאורכו מעידים על כך, לכן חשבתי שגם האלונים ייהנו כך.

בדמיוני ראיתי שדרת אלוני תבור מלווה את אפיקו של הנחל.

לצערי התאכזבתי, בשנה הראשונה, בחורף 2017-2018 מצאתי רק שתיל אחד וגם הוא לא שרד את הקיץ.

מכיוון שלא סימנתי היטב את נקודות הזריעה, הנחתי שיתכן ואלונים נוספים נבטו אך אני לא מסוגל לאתרם.

לכן בחורף 2018-2019 החלטתי לסמן ולצלם את נקודות הזריעה.

התאכזבתי, למרות שהבלוטים היו טובים לזריעה וחלק אפילו התחילו לנבוט במקרר שם שמרתי אותם, בתחילת הקיץ לא מצאתי אף אחד.

האכזבה הזו לעומת הנביטה היפה של אלוני התבור והאלון המצוי ביער ראש העין מצביע על כך שתנאי המיקרו אקלים השוררים היום בבתה המכסה את הגבעות אינם מאפשרים התחדשות חורש האלון וזאת למרות שבעבר היו הגבעות מכוסות חורש אלון שעליו אספר מאוחר יותר.

יער ראש העין הניסוי הגדול

השנה זרעתי ביער בלוטי אלון מצוי שמקורם בקבוצת האלונים הצומחים באלקנה, אחד משני המקומות הקרובים ביותר לראש העין שבהם צומחים עצי אלון מצוי.

עוד בשנה שעברה נקרה בראשי המחשבה שיש למצוא את החודש המתאים לזריעת הבלוטים ולכן השנה זרעתי כל חודש החל מאוקטובר ועד פברואר 20 בלוטים בכל פעם.

את המחקר אפרסם בנפרד אבל תוצאות הניסוי הראו שלפחות בחורף 2018-2019 זמן הזריעה העדיף הוא חודשים נובמבר-דצמבר, באופן טבעי חשבתי שזמן הזריעה הנכון הוא בסביבות ט"ו בשבט אך הנחה זו התבררה כמוטעית.

ניסוי נוסף שערכתי נועד למצוא את המקום המתאים לזריעת הבלוטים.

גם כאן זרעתי קבוצות של 20 בלוטים במפנים שונים של היער.

מהתוצאות עולה כי עדיף לזרוע את הבלוטים במפנים הצפוניים והצפון מערביים.

העובדה כי במפנים הצפוניים והצפון מערביים הלחים יותר הייתה נביטה יפה של בלוטים וזאת לעומת מיעוט הנביטה במפנים היבשים יותר ובנחל סוסי (שהוא שטח חשוף) מצביע על חשיבות תנאי המיקרו אקלים שיוצר יער האורנים להתאוששות החורש.

סה"כ אני גאה להגיד כי ביער ראש העין מלבלבים כיום כעשרים שתילי אלון תבור (שלמען הדיוק המדעי נמצאים כיום דווקה בשלכת וכארבעים שתילי אלון מצוי.

ביער גדלים גם כמה עצי אלון שנטעו על ידי קק"ל, חלקם לפני כ 25 שנה, התפתחותם איטית אבל נותנת מקום לתקווה שניתן להחזיר את האלונים ליער.

בעברית קיים ביטוי יפה "כבקרת רועה עדרו" ובכן כאשר יש לי זמן בעיקר בסופי השבוע והחופשים אני מבקר את אותם אלונים אותם אני מכיר מאז היו בלוט, בונה סביבם מחסות המיועדות להצל עליהם מהשמש היוקדת ולמעט את אובדן המים.

אבן העזר עם בית ספר אפק

על המפגש שלי עם בית ספר אפק ועם דפנה העומדת בראשו אספר במקום אחר, אבל יחד עם תלמידיו יצאנו בט"ו בשבט לזרוע אלונים וחזרנו גם לפני  החופש הגדול לראות מי מהם נבט, לתת לו השקיית עידוד ולהחזיק לו אצבעות....