האלונים של קק"ל הניבו בלוטים !

ולמה אני מתרגש ?

יער ראש העין הוא יער נטוע המורכב בעיקר מעצי אורן, ברוש ואקליפטוסים ואינו יער טבעי.

עצי אורן צמחו כאן בשחר ההיסטוריה אם כי תמיד היו מיעוט זניח בקרב האלונים והאלות שכיסו את הגבעות, למיטב ידעתי בכל החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באזור נמצא רק בפעם אחת שריד לעץ אורן לעומת מספר רב של שרידי אלון מצוי, אלון התבור ואלה ארץ ישראלית.

עצי ברוש כנראה מעולם לא צמחו כאן אלא במקומות גבוהים ולחים יותר.

עצי האקליפטוס מוצאם כידוע בכלל מאוסטרליה.

בשנת 2007 במסגרת הפיכתו של היער ליער קהילתי נטעו בכניסה ליער גם כמה שתילי אלונים מצויים, רובם לא נקלטו אך מיעוטם נקלטו והם צומחים, אך מעולם לא ראיתי שהם מניבים בלוטים.

העובדה שעצים אלו וגם עצי אלון תבור שנשתלו ביער ע"י ילדי נווה אפק לפני 25 שנה לא מניבים בלוטים הדאיגה אותי.

כמו משקיע לטווח ארוך, משקיע אלון צעיר את עיקר משאביו בביסוס מערכת השורשים, רק לאחר שביסס במשך כ 8 שנים את התשתית מתפנה האלון לצמח את החלק העל קרקעי ולדאוג גם לדור העתיד ע"י בלוטים.

העובדה שאלונים בני 13 ו 25 שנה אינם מניבים בלוטים, הצביע על כך שלתחושתם של העצים, הם לא התבססו מספיק והמשאבים שצברו אינם מאפשרים עוד רבייה.

אם עצים שכבר אינם שתילים אינם מתרבים, מה יגידו "אזובי הקיר" שלי ?

האם התנאים בגבעות כיום אינם מאפשרים לאלונים זרועים/שתולים להתרבות ?

האם הרבייה תגיע בגיל מאוחר הרבה יותר, מבלי שאוכל לראות אותם משלימים את מחזור החיים ?
האם לא אזכה לראות ביער אלונים נובטים באופן טבעי שמקורם מבלוטים שהניבו עצים שזרעתי ?

הרי המטרה היא להחזיר את האלונים לגבעות ולבסס "כתמי" יער טבעי, אשר יאפשר שיקום המערכת האקולוגית.

נכון שהזורע אלונים דומה לזקן מסיפורו של חוני המעגל הזורע עבור נכדיו אבל בכל זאת....

-עד היום-

היום שעברתי בכניסה ליער בדרכי לזרוע עוד בלוטים, עצרתי ליד עצי האלון המצוי וראיתי שאחד מהם הניב בלוטים, נכון מעט, אך יש בלוטים !

יתכן והוא ביסס סוף כל סוף מערכת שורשים ענפה.

יתכן והשנה שעברה שהייתה שנת משקעים מעל הממוצע גרמה לו להרגיש ש"הגיע אל המנוחה ואל הנחלה".
יתכנו סיבות רבות, אך עובדה היא שהוא שהניב בלוטים.

אלון מצוי בגיל הביניים הוא מפעל לייצור בלוטים, עשרות ומאות בלוטים.

את הבלוטים אוספים עורבנים ומכרסמים, אוכלים את חלקו התחתון המתוק וזונחים את השאר.

אלא שהחלק שאינו נאכל, החלק העליון, מכיל את הנבט.

החלק הזה שנזנח, נופל על הקרקע, או נשאר במחילת המכרסם וממנו נובט האלון.

אלונים נובטים באחוזים מעטים אומנם.

אך כאן מתחיל חוק המספרים הגדולים, גם אחוזי נביטה קטנים כאשר הם מוכפלים במאות בלוטים מניבים בכל זאת מספר רב של שתילי אלונים.

לכן הבלוטים הם בהחלט סיבה לחגיגה ואבן דרך משמעותית בהשבת האלונים, גם אם אקולוג טהרן כמוני יטען שמכיוון שהאלונים אותם נטעה קק"ל מוצאם אינם מהאלונים הצומחים בגבעות, אין מדובר בהשבה מושלמת.

אולם גם לאקולוג טהרן כמוני, העובדה שהאלונים מניבים בלוטים מצביעה על אופק האירועים.

ראשוני האלונים שלי הם בני שלוש, עוד עשר שנים כאשר אצא לפנסיה, יתכן ואוכל להגיד שהמשימה שלקחתי על עצמי מתקרבת להגשמה......