השפעת חודש זריעת בלוטי אלון מצוי על נביטת ושרידות הנבטים

מבוא

יער ראש העין נטוע על גבעות הדום הר השומרון ממזרח ומצפון לראש העין.

ממחקרים ארכיאולוגיים ועדויות חוקרים עולה הצמחייה הטבעית בשטח שכיום נטוע בו יער ראש העין הורכבה ככול הנראה מחורש אלון-אלה ארץ ישראלית-אלת המסטיק בגבעות הדום ההר ויער פארק אלון התבור בגאיות שבין הגבעות ומרזבת השרון.

כיום מורכב היער בעיקר מעצי אורן, ברוש ואקליפטוס, למעט האורן שיתכן וצמח במספרים קטנים באזור בעבר, עצים אילו אינם שייכים לצמחיה הטבעית של הדום השומרון.

הדור הראשון של העצים ביער ניטעו בשנות השבעים לפני כחמישים שנה והם מתקרבים למחצית ימי חייהם ולכן יש לתת את הדעת לחידוש היער.

לעצי האורן שמהם מורכב עיקר היער יש תכונות רבות שבזכותם הפך לעץ הייעור העיקרי בארץ ישראל בכלל וביער ראש העין בפרט, בניהם צמיחה מהירה, עמידות לתנאי יובש, טמפרטורה וקרינה.

אולם לייעור על ידי האורנים יש גם חסרונות ובניהם התנוונות מהירה (יחסית) של העצים, רגישות לשריפות והעובדה שביחס לצמחיית החורש הם מספקים בסיס מועט יחסית למערכות האקולוגיות הטבעיות.

יחד עם זאת הדור הראשון של היערות שהורכב מאורנים סיפק במקומות שהיו בהם שרידי חורש הזדמנות לשרידים אלו להתחדש וכיום מוחלפים יערות אלו באופן טבעי באלונים ואלות.

ביער ראש העין אין כמעט שרידי חורש שכאלו ולכן אם רוצים להתמיר את האורנים באלונים יש לזרוע אותם באופן ייזום.

נראה כי לזריעת אלונים יש יתרון על נטיעתם כשתילים, עם נביטתו מפתח האלון שורש עמוק המגיע לשכבות לחות ומסייע לו לשרוד את הקיץ הראשון, שורש שאין ביכולתו לפתח במשתלה.

נבט אלון ששורד את הקיץ הראשון סיכוייו להמשיך ולגדול טובים.

בניסויים בקנה מידה נרחב שערכה קרן הקיימת בזריעת אלונים הושגו אחוזי נביטה ושרידה נמוכים יחסית של כ 4%.

לאור זאת נשאלה השאלה אם יש דרך להגביר את אחוזי הנביטה ושרידת נבטי האלון ?

בלוטי אלון מצוי נזרעו ביער ראש העין כדי לבדוק האם לחודש הזריעה יש השפעה על נביטת ושרידות שתילי האלונים.

שיטה

בלוטים נאספו מעצי אלון מצוי הצומחים באחד מיובלי נחל רבה דרומית ליישוב אלקנה במהלך חודש אוקטובר.

הבלוטים הוצפו בתמיסת אקונומיקה מדוללת על מנת לחטאם ממזיקים, בלוטים שצפו נפסלו ולזריעה נלקחו הבלוטים ששקעו, עד לזריעה נשמרו הבלוטים בשקית ניילון בקירור.

הבלוטים נזרעו בקבוצות של 20 בלוטים בכול חודש החל מחודש אוקטובר וכלה בחודש פברואר בחורף 2018-2019 במפנה צפון מזרחי של גבעה ביער ראש העין, הבלוטים נזרעו בסמיכות לעצי אורן, סה"כ נזרעו 100 בלוטים.

נביטת הבלוטים נבדקה בחודש מאי, הנבטים סומנו ונבדקו שנית בחודש אוקטובר כדי לדעת האם שרדו את הקיץ הראשון.

לא בוצעה השקיית עזר בקיץ הראשון.

תוצאות

אחוזי נביטה ושרידות

	נזרעו	גשם מצטבר תחנת הכפר הירוק	נבטו	נבטו באחוזים	שרדו קיץ ראשון	שרדו קיץ ראשון באחוזים ממספר הנזרעים	שרדו קיץ ראשון באחוזים ממספר הנובטים
אוקטובר	20		6	30%	4	20%	67%
נובמבר	20	69	5	25%	4	20%	80%
דצמבר	20	324	9	45%	5	25%	56%
ינואר	20	427	9	45%	3	15%	33%
פברואר	20		1	5%	1	5%	100%

דיון

מן התוצאות עולה כי אחוז הנביטה הגבוה ביותר הוא בחודשים נוב'-דצמבר, כ- 45%, גם אחוז השורדים מכלל הבלוטים שנזרעו  הגבוה ביותר הוא של בלוטים שנזרעו בחודש דצמבר, כ 25%, אם כי ההפרש בין השרידות של בלוטים שנזרעו בחודש דצמבר לחודשים אוקטובר ונובמבר אינו גדול.

בדומה לכך האחוז הגבוה ביותר של נבטים ששורדים קיץ ראשון ממספר הבלוטים שנבטו בלבד הוא של בלוטים שנזרעו בנובמבר, כ 80% והוא הולך ויורד ככול שמתקדמים בחודשי החורף.

העלייה הפתאומית בחודש פברואר נובעת מכך שמדובר בבלוט בודד (מתוך עשרים) שנבט ואותו בלוט בודד שרד את הקיץ ולכן ניתנת להזנחה.

חורף 2018-2019 היה חורף גשום, עד חודש נוב' ירדו כ 70 מ"מ שהספיקו להרוות את האדמה ולמנוע את התייבשות הבלוטים שנזרעו באוקטובר, סביר שבחורף יבש יותר בלוטים היו מתייבשים ופחות בלוטים היו נובטים.

מסקנות

ניתן לזרוע בלוטים החל מחודש אוקטובר ועד חודש ינואר, אך אם רוצים לקבל את התוצאות האופטימליות הזמן הטוב ביותר לזרוע בלוטים הוא במהלך חודש דצמבר.

בהשוואה לתוצאות שהתקבלו במחקר של קק"ל התקבלו בניסוי אחוזי נביטה ושרידה טובים יותר, יתכן וניתן לייחס זאת לחורף שהיה גשום או לכך שהבלוטים נזרעו בצל עצים ובמפנה צפון-מזרחי, דבר זה דורש מחקר נוסף.

האלונים של קק"ל הניבו בלוטים !

ולמה אני מתרגש ?

יער ראש העין הוא יער נטוע המורכב בעיקר מעצי אורן, ברוש ואקליפטוסים ואינו יער טבעי.

עצי אורן צמחו כאן בשחר ההיסטוריה אם כי תמיד היו מיעוט זניח בקרב האלונים והאלות שכיסו את הגבעות, למיטב ידעתי בכל החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באזור נמצא רק בפעם אחת שריד לעץ אורן לעומת מספר רב של שרידי אלון מצוי, אלון התבור ואלה ארץ ישראלית.

עצי ברוש כנראה מעולם לא צמחו כאן אלא במקומות גבוהים ולחים יותר.

עצי האקליפטוס מוצאם כידוע בכלל מאוסטרליה.

בשנת 2007 במסגרת הפיכתו של היער ליער קהילתי נטעו בכניסה ליער גם כמה שתילי אלונים מצויים, רובם לא נקלטו אך מיעוטם נקלטו והם צומחים, אך מעולם לא ראיתי שהם מניבים בלוטים.

העובדה שעצים אלו וגם עצי אלון תבור שנשתלו ביער ע"י ילדי נווה אפק לפני 25 שנה לא מניבים בלוטים הדאיגה אותי.

כמו משקיע לטווח ארוך, משקיע אלון צעיר את עיקר משאביו בביסוס מערכת השורשים, רק לאחר שביסס במשך כ 8 שנים את התשתית מתפנה האלון לצמח את החלק העל קרקעי ולדאוג גם לדור העתיד ע"י בלוטים.

העובדה שאלונים בני 13 ו 25 שנה אינם מניבים בלוטים, הצביע על כך שלתחושתם של העצים, הם לא התבססו מספיק והמשאבים שצברו אינם מאפשרים עוד רבייה.

אם עצים שכבר אינם שתילים אינם מתרבים, מה יגידו "אזובי הקיר" שלי ?

האם התנאים בגבעות כיום אינם מאפשרים לאלונים זרועים/שתולים להתרבות ?

האם הרבייה תגיע בגיל מאוחר הרבה יותר, מבלי שאוכל לראות אותם משלימים את מחזור החיים ?
האם לא אזכה לראות ביער אלונים נובטים באופן טבעי שמקורם מבלוטים שהניבו עצים שזרעתי ?

הרי המטרה היא להחזיר את האלונים לגבעות ולבסס "כתמי" יער טבעי, אשר יאפשר שיקום המערכת האקולוגית.

נכון שהזורע אלונים דומה לזקן מסיפורו של חוני המעגל הזורע עבור נכדיו אבל בכל זאת....

-עד היום-

היום שעברתי בכניסה ליער בדרכי לזרוע עוד בלוטים, עצרתי ליד עצי האלון המצוי וראיתי שאחד מהם הניב בלוטים, נכון מעט, אך יש בלוטים !

יתכן והוא ביסס סוף כל סוף מערכת שורשים ענפה.

יתכן והשנה שעברה שהייתה שנת משקעים מעל הממוצע גרמה לו להרגיש ש"הגיע אל המנוחה ואל הנחלה".
יתכנו סיבות רבות, אך עובדה היא שהוא שהניב בלוטים.

אלון מצוי בגיל הביניים הוא מפעל לייצור בלוטים, עשרות ומאות בלוטים.

את הבלוטים אוספים עורבנים ומכרסמים, אוכלים את חלקו התחתון המתוק וזונחים את השאר.

אלא שהחלק שאינו נאכל, החלק העליון, מכיל את הנבט.

החלק הזה שנזנח, נופל על הקרקע, או נשאר במחילת המכרסם וממנו נובט האלון.

אלונים נובטים באחוזים מעטים אומנם.

אך כאן מתחיל חוק המספרים הגדולים, גם אחוזי נביטה קטנים כאשר הם מוכפלים במאות בלוטים מניבים בכל זאת מספר רב של שתילי אלונים.

לכן הבלוטים הם בהחלט סיבה לחגיגה ואבן דרך משמעותית בהשבת האלונים, גם אם אקולוג טהרן כמוני יטען שמכיוון שהאלונים אותם נטעה קק"ל מוצאם אינם מהאלונים הצומחים בגבעות, אין מדובר בהשבה מושלמת.

אולם גם לאקולוג טהרן כמוני, העובדה שהאלונים מניבים בלוטים מצביעה על אופק האירועים.

ראשוני האלונים שלי הם בני שלוש, עוד עשר שנים כאשר אצא לפנסיה, יתכן ואוכל להגיד שהמשימה שלקחתי על עצמי מתקרבת להגשמה......

על רשתות תת קרקעיות

נביטת הבלוטים ושרידת השתילים טובה לעין ערוך ביער מאשר בבתה שמחוץ לו.

אחת הסיבות היא ללא ספק המיקרו אקלים שיצרים עצי האורן, עצי האורן מצילים ובכך מקררים את פני האדמה ומפחיתים את איבוד המים והתייבשות הבלוטים והשתילים.
אך' יתכן וקיימת סיבה נוספת והיא רשת תת קרקעית ונסתרת מן העין שיוצרים קורי פטריות הגדלות בקרקע, רשת הנקראת מיקוריזה.

למרות שבסופר הפטריות נמצאות במדף הירקות, פטריות הם בעלי חיים ואינם צמחים.

הפטריות מגוונות מאוד באורחות חייהם ובמבנם, החל משמרי האפייה שהם פטריות חד תאיות, דרך עובש שגם הוא סוג של פטריה היוצרת קורים וכלה בפטריות המאכל כמו כמהין ושמפניון.

הפטריות, שאותם אנו אוספים בחורף והמפורסמת שבהם  בארץ היא כמובן האורניה, הם רק גופי הרבייה של רשת קורים הנמצאת מתחת לפני הקרקע.

מן המפורסמות שפטריות יוצרות קשרי שיתוף פעולה עם צמחים, שיתוף פעולה הנקרא סימביוזה, האורניה למשל יוצרת קשרי סימביוזה עם האורן ולכן גדלה ביערות אורנים.

אך מה שלא היה ידוע בעבר היא העובדה שהפטריות יוצרות למעשה גם "גשרים" בין עצים וצמחים שונים, כלומר מים וחומרים עשויים לעבור בין עצים שונים דרך קורי הפטריה.

עצים גדולים משמשים כ"מרכזיות" לרשתות נסתרות אלו.

הקורים יוצרים "גילדות" של מיני צמחים המשתפים בניהם פעולה.

ממחקריה של פרופסור סוזנה סימרד (Suzanne Simard) עולה למשל כי עצים משגרים חומרים דרך הרשת לצאצאיהם אך גם לעצים ממינים נוספים, בעוד מינים אחרים נמצאים מחוץ לרשת.

למיטב  ידעתי לא נערכו בארץ מחקרים אילו מיני עצים משתפים פעולה, אך לא אופתע אם יסתבר למשל שאלון משתף פעולה עם אלה דרך קורי הפטריה.

מכיוון שאותם פטריות חיות בסימביוזה עם אורנים ואלונים לא אתפלא גם אם יסתבר יום אחד כי קיימת גם סימביוזה בין האורנים שמהם מורכב עיקרו של יער ראש העין לאלונים שזרעתי דרך "הרשת הפטרייתית".

יתכן שהרשת הקיימת ביער והנעדרת בגבעות החשופות מעצים היא גם הסיבה להצלחה הגדולה יחסית בשרידת האלונים הצעירים ביער ראש העין מול התמותה המוחלטת שלהם בגבעות, גם במפנים צפוניים מוצלים שהייתי משער כי ישרדו בהם.

ואם עוררתי בכם עניין, אולי תרצו לראות את הרצאתה הנהדרת של סוזנה סימארד TED :

https://www.ted.com/talks/suzanne_simard_how_trees_talk_to_each_other/transcript?rid=SeDrj4kh5ZJ5

מקורות:

מעבר פחמן בין שורשים של עצי יער גבוהים דרך רשת קורי פטריות תמיר קליין, רולף זיגוולף, וכריסטיאן קירנר  אקולוגיה וסביבה יוני 2016.

עם קצת עזרה מפטריות ומעצים, נטע ניסים, זווית, 22 בדצמבר 2019

Mycorrhizae in Forest Tree Nurseries Michelle M. Cram and R. Kasten Dumroese 

מיקום זה הכל

או איך להגדיל את סיכויי ההישרדות של האלון שלך

בעשור הקודם זרעה קרן קיימת למעלה ממיליון בלוטים ברמת מנשה, עפ"י המחקר שערך הר אחוז השרידה של האלונים הוא כ 4%.

4% ממיליון זה המון, הרבה יותר מכל מה שאצליח לזרוע בכל ימיי חיי.

אבל מניסיוני ניתן להגיע לאחוזי הישרדות גבוהים בהרבה אם מקדישים מחשבה להיכן ומתי זורעים את הבלוט, מחשבה שאולי לא אפשרית בזריעה בקנה מידה נרחב כפי שעושה קרן קיימת אך בהחלט מתאימה למי שעושה זאת בקנה מידה קטן יותר.

כפי שיגיד כל סוכן נדל"ן מיקום זה הכל בחיים ועובדה זו נכונה גם בקשר לאלונים.

דוגמא יפה לכך הם שני שתילי אלונים בתמונה שלמטה הנמצאים בחורף השלישי לחייהם.
האלון הימני גדל קרוב יותר בעשרה ס"מ לעץ שנטעה קק"ל.
הבדל קטן אך משמעותי שמביא לכך שהאלון הימני גדול פי שתיים מהשמאלי.

שני האלונים נזרעו באותן יום, אך מכיוון שהשתיל הימני קרוב יותר לעץ שנטעה קק"ל הוא נהנה מצלו וככול הנראה גם מלחות רבה יותר בקרקע בהשוואה לשתיל השמאלי שקטן בהרבה.

התמונה גם ממחישה את הקצב האיטי שאלונים צומחים בו בשנות חייהם הראשונות, שנים שהאלונים משקיעים בעיקר בביסוס מערכת השורשים.

אבל באלונים ואולי לא רק באלונים יש חשיבות לא רק לממד העל קרקעי של מיקום הזריעה אלא גם לממד התת קרקעי.

הממד העל קרקעי

בממד העל קרקעי יש חשיבות רבה למפנה, כלומר לצד ביחס לצפון שבו נזרע הבלוט.
המונחים ביחס למפנים קצת מבלבלים, מפנה צפוני של גבעה פונה לצד צפון בעוד שמפנה דרומי פונה דרומה.
כמו במרפסות, כך במפנים, מרפסת ומפנה דרומיים חמים ומוארים יותר ממרפסת ומפנה צפונים והאלונים מעדיפים את הצל, הלחות והקרירות של המפנה הצפוני..
הבלבול מתחיל בכך שבנחלים, המפנה הצפוני הפונה צפונה, מצוי בצד הדרומי של הנחל וההפך.

האלונים אצלנו מוצאם בארצות צפוניות ולחות הרבה יותר ובארץ ישראל הם מגיעים עד לגבול הדרומי של האזור שבו הם יכולים להתקיים.

לעתים עובר הגבול ממש בערוץ נחל והמפנה הצפוני, כלומר הצד הדרומי של הנחל ירוק הרבה יותר מהמפנה הדרומי שהוא חשוף הרבה יותר, דוגמה יפה לכך הוא ערוץ נחל אורן.

נחל אורן מקור ויקיפדיה מאת Nahal_Oren_panorama1.tif: R Yeshurunderivative work: Itzuvit

שימו לב להבדל בצומח בין המפנה הצפוני בתחתית התמונה למפנה הדרומי בחלק העליון


אולם כנראה לא רק למפנה יש חשיבות אלא גם לצמחים הצומחים בה, סיכויי השרידה של בלוט הנובט בצל עץ או שיח גבוהים הרבה יותר מסיכויו של בלוט הנובט בשטח פתוח, זו כנראה אחת הסיבות לכישלון בזריעת אלונים בנחל סוסי.

הממד התת קרקעי

בממד התת קרקעי יש חשיבות רבה לטיב המסלע שעליו צומח האלון.
עפ"י ניר הר אלונים מצויים יעדיפו לחדור אל בין סדקי סלע שם הם מצליחים להפיק מים מהסלע פשוטו כמשמעו, בעוד שאלוני תבור יעדיפו לגדול בכיסי הקרקע שבסלעים.

אולם למימד התת קרקעי משמעות נוספת, בשנים האחרונות האקולוגים מודעים יותר ויותר לחשיבות רשתות המיקוריזה- רשתות שיוצרים קורי פטריה תחת האדמה המקשרים בין צמחים ותורמים להעברת מים, מינרלים וסוכרים בין עצים שונים.
אין כמעט מחקרים בנושא בארץ, אך נראה שאלון צעיר שיחבר לרשת שכזו יכול לזכות ביתרון חשוב ואולי גם זו אחת הסיבות לכישלון בנחל סוסי ובהצלחה ביער ראש העין.

לסיכום מיקום ושוב מיקום

במפנה צפוני, או צפוני מזרחי.

בצל עץ או שיח.
אדמה עשירה ברקבובית.

קרוב לסדקי סלע לאלון מצוי.

כיסי קרקע לאלון תבור.

הגנה בצינור שתילה או מעגל אבנים שיוצר תנאי מיקרו אקלים נוחים יותר.

ואם תרצו להעמיק

זריעת אלון התבור ברמת מנשה, הר ומדמוני 2011

כך הולכים הזורעים ?

או למה לזרוע ולא לשתול ?

בתחילת דרכי ניסיתי לשתול אלונים.

זרעתי בלוטים בעציצים, המתנתי עד שהבלוט ינבוט, טפחתי אותו שנה ונטעתי אותו בשנה העוקבת.

שתילים שהיו מחוברים להשקיה בגינה הביתית או בגינת צמחי בר שאני מטפח שרדו והוותיק שבניהם כבר מגיע לגובה של מטר וחצי.

לעומת זאת אף אחד מאלו ששתלתי בבר לא שרד ובעקבות כך הפסקתי לשתול אלונים בבר למשך כמה שנים.
הנחתי שהאקלים בגבעות ראש העין אינו מאפשר התפתחות אלונים ואז גם לא ידעתי שבעבר הלא רחוק צמח חורש אלון מצוי ואלת המסטיק לתפארת בגבעות, חורש שנכרת לתעשיית הסיד והפחמים וששרידים מעטים ממנו צומחים עדיין בגבעות במקומות נסתרים.

לפני כארבע שנים חל שינוי, האמת היא שאיני זוכר אם ראשית נתקלתי בחלקת החורש הצומחת על מדרוני נחל שילה, חלקה הנראית כאילו עשה מי שהוא פעולת העתק הדבק לכתם חורש מהכרמל למדרונות הצחיחים בקיץ של נחל שילה, או שראשית הגעתי בנדודי למאמר הקמת יער אלון התבור בזריעה ישירה של זוהר ליטמנוביץ וחבריה ורק לאחר מכן נתקלתי בכתם החורש על מורדות נחל שילה.

כך או כך החלטתי לנסות ליישם את זריעת הבלוטים במקום שתילת השתילים, זרעתי את הבלוטים בגבעה שבכניסה ליער, גבעה שאליה אני הולך עם הכלבים בטיולי הבוקר והערב ושכחתי מכל העניין.
איני זוכר כמה זרעתי  אך באחד הטיולים התברר שנבטו לי ארבעה בלוטים, שניים מהם עברו את הקיץ ואחד צומח עד היום.

כשהתחלתי להעמיק בנושא למדתי כי הבלוט מפתח בשנתו הראשונה שורש עמוק של עשרות סמ'.

למעשה על כל סמ' גובה של השתיל קיימים בתוך האדמה 4 ס"מ של שורש, בספרו של מאיר שלו "גינת צמחי הבר" נתקלתי בביטוי שעל כל עץ שאנו רואים על פני האדמה קיים עוד עץ בתוך האדמה, רק שבאלון מדובר בארבעה, האלון חי בתוך האדמה פשוטו כמשמעו, מה שאנו רואים הוא חלק קטן מהעץ האמתי שנמצא במעמקים.

Mathis Natvik, University of Western Ontario, Canada
פתילת המדבר

כאשר זורעים את הבלוט הוא מפתח בשנה הראשונה שורש עמוק שעוזר לו להגיע לשכבות הקרקע הלחות המצויות בעומק האדמה, בלוט שגדל בעציץ כמובן לא יכול לגדל שורש שכזה ואם מגדל לא מעשי לשתול אותו.
לכן אף אחד מהשתילים ששתלתי לא שרד להבדיל מהשתילים שזרעתי.

מאוחר יותר גם למדתי שיערני אירופה ויפן גילו את זה שנים רבות לפני ועצים שגדלים מזרעים רגישים גם פחות למחלות.
זו גם הסיבה ליכולתם של האלונים להשתקם אחרי כל הפגיעות שאנו מעוללים להם.

אנשי קק"ל יודעים כמובן זאת והם שעמדו מאחורי המחקר של זוהר ליטמנוביץ ובשנים האחרונות גם מנסים לזרוע בלוטים ביערות האורנים, אולם בהצלחה יחסית מעטה.
 ניר הר  חקר זאת ובמסגרת מחקרו זרעו יותר ממיליון בלוטים, אך אחוז הנביטה היו רק 6% והשרידה רק 4%.

כאשר זרעתי בלוטים התברר לי שנביטת ושרידת הבלוטים ביער טובה הרבה יותר מאשר בשטח הפתוח ושלמפנה וכנראה גם להגנה על השתיל על ידי צינור שתילה או מעגל אבנים חשיבות רבה, בעזרתם ניתן להגיע לשרידה של 25% מהבלוטים בקיץ הראשון.


ואולי תרצו להעמיק:

הקמת יער של אלון התבור בזריעה ישירה ליטמנוביץ וחוב' 
זריעת אלון התבור ברמת מנשה, הר ומדמוני 2011

זריעת בלוטים ? הרי זה כל כך פשוט !

איך לזרוע בלוטים ב 7 שלבים פשוטים

(זהירות ! זה ממכר)

שלב 1 : מצאו עץ אלון

רצוי כמה עצים ורצוי בקרבת המקום שבו אתם רוצים לזרוע את הבלוטים.
ממחקרים עולה כי באלונים אקוטיפים שונים, כלומר קבוצות שונות של אלונים מותאמות בצורה מיטבית לבית הגידול שלהם.

שלב 2 : בקרו את האלונים שמצאתם בסוף הסתיו תחילת החורף ואספו בלוטים.

אצלי (כפר מלל, כפר סבא, הוד השרון) אלון התבור מבשיל את בלוטיו באוקטובר-נובמבר.

ואילו אלון מצוי מבשיל את בלוטיו אצלי (אלקנה) חודש מאוחר יותר בנובמבר-דצמבר.

יש שונות רבה בין העצים כך שכדאי לבקר כמה פעמים.

הבלוטים הטובים ביותר הם בלוטים שקצת מהם עדיין ירוק והם נמצאים על האדמה, גם טובים הם בלוטים שקצת מהם כבר חום הנמצאים על העץ, אך גם בלוטים חומים הנמצאים על האדמה עשויים לנבוט.

בלוטים מתייבשים מהר ומאבדים את יכולת הנביטה ולכן עדיף לא לחכות עם האיסוף.

שלב 3 : קחו קופסת פלסטיק/קערה מלאו עד מחציתה מים הוסיפו קצת אקונומיקה (1/5) והכניסו בה בלוטים.

(זהירות אקונומיקה !, אלא מה..)

שלב 4 : הוציאו את הבלוטים שצפו* והשתמשו בהם ליצירה, הוציאו את הבלוטים ששקעו, שטפו אותם ושמרו אותם בשקית פלסטיק לחה במקרר עד לזריעה.

* האויב הגדול של הבלוטים בשלב הזה היא חיפושית קטנה בשם חדקונית הבלוטים שזחליה קודחים בבלוט, בלוטים קדוחים יש בהם אוויר ולכן הם צפים, האקונומיקה מחטאת את האחרים.

שלב 5 : צאו בחורף וזרעו את הבלוטים שהכנתם, רצוי במפנה צפוני, בצל עצים או שיחים אחרים, בעומק של 5 ס"מ, סמנו מקום הזריעה.

אני מצאתי שניתן לזרוע החל מחודש אוקטובר ועד סוף חודש ינואר, בספרות מוצע לזרוע אחרי שיורדים כ 60 מ"מ גשם.

אם אתם זורעים כמות קטנה יחסית ויש אצלכם דרבנים מומלץ להגן על הבלוטים עם רשת מתכת המחוזקת לאדמה או עם אבנים גדולות מסביב לגומת הזריעה.

שלב 6 : בקרו את הבלוטים שלכם החל מחודש אפריל

לא להתאכזב לא כולם נובטים, 50% נביטה זה יפה מאוד.

אם נבטו, לא תזיק השקיה עמוקה בחודש מאי .

גם שרוול שתילה או מעגל אבנים שיצלו על הנבט עשויים לעזור (לא צל מוחלט !).

שלב 7 : החזיקו אצבעות, גם השקיה עמוקה לא תזיק...

רק מחצית נובטים ומתוכם רק מחצית שורדים את הקיץ הראשון.

אבל אלו שישרדו עשויים להיות שלכם לנצח !

טיפים למתקדמים:

* בלוט הוא למעשה סוג של אגוז והרשת מלאה מתכונים לבלוטים, אם ראשית תציפו את הבלוטים במים ללא אקונומיקה תוכלו להשתמש בבלוטים שצפו למאכל ואת הבלוטים ששוקעים תחטאו בנפרד באקונומיקה המדוללת.

אם החלטתם לאכול בלוטים רצוי להשתמש בבלוט של אלון התבור שנחשב טעים יותר ומכל בלוט להכין למאכל את חלקו התחתון (בסיסו) שהוא מר פחות.

** בשנים האחרונות מדענים מודעים יותר ויותר לחשיבות קשרי פטריות ועצים, הפטריות האלו נקראות מיקוריזה והם נמצאות באופן טבעי באדמת היער, המפורסמת שבהם היא האורניה.

כאשר אתם אוספים בלוטים קחו כמה כפות מהאדמה שמתחת לאלון והוסיפו מעט לגומת השתילה, בצורה זו אתם מציידים את הבלוט בפטריות המיקוריזה שלו שיסייעו לו רבות במהלך חייו.

בהצלחה !!!

ואל תשכחו לכתוב אלי ולצרף תמונות !

חורף: ראש השנה לבלוטים

תחילת החורף היא זמן טוב לסכם את השנה שעברה.

בלוטים מבשילים בסתיו ובתחילת החורף.

בלוט שנובט באביב צריך לעבור את היובש והחום של הקיץ הראשון.
בלוט שיתמזל מזלו ויצליח לעבור את הקיץ הראשון ולהגיע עד תחילת החורף השני לחייו, סיכויו להמשיך ולהתבסס טובים.
למרות זאת עדיין אורבות לו סכנות רבות בדרכו להיות עץ אלון מניב בלוטים ושניתן לחסות בצלו והחשובות שבסכנות הם עזים, דרבנים ושרפות.

לכן תחילת החורף היא זמן טוב להשקיף לאחור, לספור את הבלוטים שנבטו ושרדו, לאסוף בלוטים חדשים ולתכן את זריעת החורף הבא.

השנה זרעתי בלוטים בשלושה מקומות עיקריים: יער ראש העין נחל סוסי וגבעת אבן העזר, כל מקום והסיפור המיוחד שלו.

נחל סוסי האכזבה הגדולה

נחל סוסי הוא נחל אכזב-ואדי בלשון המטיילים המתחיל בהרי שמרון.

הנחל מנקז את גבעות ראש העין מזרחית לשכונות החדשות של פסגות אפק ונשפך לנחל רבה מתחת למחלף ראש העין מזרח.
על הנחל ניתן לספר הרבה דברים,לכן כתבתי עליו בעבר ערך בויקיפדיה שניתן לקרוא אותו כאן.

בנחל זרעתי בלוטי אלון תבור שאספתי בחורשת האלונים הוותיקים בכפר מלל, אלונים אלה הם שרידים אחרונים מיער אלוני התבור שכיסה בעבר את השרון.
(וגם על ערך זה אני גאה (😂

הנחל יוצר בית גידול לח יחסית ושיחי שיח אברהם הגדלים לאורכו מעידים על כך, לכן חשבתי שגם האלונים ייהנו כך.

בדמיוני ראיתי שדרת אלוני תבור מלווה את אפיקו של הנחל.

לצערי התאכזבתי, בשנה הראשונה, בחורף 2017-2018 מצאתי רק שתיל אחד וגם הוא לא שרד את הקיץ.

מכיוון שלא סימנתי היטב את נקודות הזריעה, הנחתי שיתכן ואלונים נוספים נבטו אך אני לא מסוגל לאתרם.

לכן בחורף 2018-2019 החלטתי לסמן ולצלם את נקודות הזריעה.

התאכזבתי, למרות שהבלוטים היו טובים לזריעה וחלק אפילו התחילו לנבוט במקרר שם שמרתי אותם, בתחילת הקיץ לא מצאתי אף אחד.

האכזבה הזו לעומת הנביטה היפה של אלוני התבור והאלון המצוי ביער ראש העין מצביע על כך שתנאי המיקרו אקלים השוררים היום בבתה המכסה את הגבעות אינם מאפשרים התחדשות חורש האלון וזאת למרות שבעבר היו הגבעות מכוסות חורש אלון שעליו אספר מאוחר יותר.

יער ראש העין הניסוי הגדול

השנה זרעתי ביער בלוטי אלון מצוי שמקורם בקבוצת האלונים הצומחים באלקנה, אחד משני המקומות הקרובים ביותר לראש העין שבהם צומחים עצי אלון מצוי.

עוד בשנה שעברה נקרה בראשי המחשבה שיש למצוא את החודש המתאים לזריעת הבלוטים ולכן השנה זרעתי כל חודש החל מאוקטובר ועד פברואר 20 בלוטים בכל פעם.

את המחקר אפרסם בנפרד אבל תוצאות הניסוי הראו שלפחות בחורף 2018-2019 זמן הזריעה העדיף הוא חודשים נובמבר-דצמבר, באופן טבעי חשבתי שזמן הזריעה הנכון הוא בסביבות ט"ו בשבט אך הנחה זו התבררה כמוטעית.

ניסוי נוסף שערכתי נועד למצוא את המקום המתאים לזריעת הבלוטים.

גם כאן זרעתי קבוצות של 20 בלוטים במפנים שונים של היער.

מהתוצאות עולה כי עדיף לזרוע את הבלוטים במפנים הצפוניים והצפון מערביים.

העובדה כי במפנים הצפוניים והצפון מערביים הלחים יותר הייתה נביטה יפה של בלוטים וזאת לעומת מיעוט הנביטה במפנים היבשים יותר ובנחל סוסי (שהוא שטח חשוף) מצביע על חשיבות תנאי המיקרו אקלים שיוצר יער האורנים להתאוששות החורש.

סה"כ אני גאה להגיד כי ביער ראש העין מלבלבים כיום כעשרים שתילי אלון תבור (שלמען הדיוק המדעי נמצאים כיום דווקה בשלכת וכארבעים שתילי אלון מצוי.

ביער גדלים גם כמה עצי אלון שנטעו על ידי קק"ל, חלקם לפני כ 25 שנה, התפתחותם איטית אבל נותנת מקום לתקווה שניתן להחזיר את האלונים ליער.

בעברית קיים ביטוי יפה "כבקרת רועה עדרו" ובכן כאשר יש לי זמן בעיקר בסופי השבוע והחופשים אני מבקר את אותם אלונים אותם אני מכיר מאז היו בלוט, בונה סביבם מחסות המיועדות להצל עליהם מהשמש היוקדת ולמעט את אובדן המים.

אבן העזר עם בית ספר אפק

על המפגש שלי עם בית ספר אפק ועם דפנה העומדת בראשו אספר במקום אחר, אבל יחד עם תלמידיו יצאנו בט"ו בשבט לזרוע אלונים וחזרנו גם לפני  החופש הגדול לראות מי מהם נבט, לתת לו השקיית עידוד ולהחזיק לו אצבעות....