או למה לזרוע ולא לשתול ?
בתחילת דרכי ניסיתי לשתול אלונים.
זרעתי בלוטים בעציצים, המתנתי עד שהבלוט ינבוט, טפחתי אותו שנה ונטעתי אותו בשנה העוקבת.
שתילים שהיו מחוברים להשקיה בגינה הביתית או בגינת צמחי בר שאני מטפח שרדו והוותיק שבניהם כבר מגיע לגובה של מטר וחצי.
לעומת זאת אף אחד מאלו ששתלתי בבר לא שרד ובעקבות כך הפסקתי לשתול אלונים בבר למשך כמה שנים.
הנחתי שהאקלים בגבעות ראש העין אינו מאפשר התפתחות אלונים ואז גם לא ידעתי שבעבר הלא רחוק צמח חורש אלון מצוי ואלת המסטיק לתפארת בגבעות, חורש שנכרת לתעשיית הסיד והפחמים וששרידים מעטים ממנו צומחים עדיין בגבעות במקומות נסתרים.
לפני כארבע שנים חל שינוי, האמת היא שאיני זוכר אם ראשית נתקלתי בחלקת החורש הצומחת על מדרוני נחל שילה, חלקה הנראית כאילו עשה מי שהוא פעולת העתק הדבק לכתם חורש מהכרמל למדרונות הצחיחים בקיץ של נחל שילה, או שראשית הגעתי בנדודי למאמר הקמת יער אלון התבור בזריעה ישירה של זוהר ליטמנוביץ וחבריה ורק לאחר מכן נתקלתי בכתם החורש על מורדות נחל שילה.
כך או כך החלטתי לנסות ליישם את זריעת הבלוטים במקום שתילת השתילים, זרעתי את הבלוטים בגבעה שבכניסה ליער, גבעה שאליה אני הולך עם הכלבים בטיולי הבוקר והערב ושכחתי מכל העניין.
איני זוכר כמה זרעתי אך באחד הטיולים התברר שנבטו לי ארבעה בלוטים, שניים מהם עברו את הקיץ ואחד צומח עד היום.
כשהתחלתי להעמיק בנושא למדתי כי הבלוט מפתח בשנתו הראשונה שורש עמוק של עשרות סמ'.
הנחתי שהאקלים בגבעות ראש העין אינו מאפשר התפתחות אלונים ואז גם לא ידעתי שבעבר הלא רחוק צמח חורש אלון מצוי ואלת המסטיק לתפארת בגבעות, חורש שנכרת לתעשיית הסיד והפחמים וששרידים מעטים ממנו צומחים עדיין בגבעות במקומות נסתרים.
לפני כארבע שנים חל שינוי, האמת היא שאיני זוכר אם ראשית נתקלתי בחלקת החורש הצומחת על מדרוני נחל שילה, חלקה הנראית כאילו עשה מי שהוא פעולת העתק הדבק לכתם חורש מהכרמל למדרונות הצחיחים בקיץ של נחל שילה, או שראשית הגעתי בנדודי למאמר הקמת יער אלון התבור בזריעה ישירה של זוהר ליטמנוביץ וחבריה ורק לאחר מכן נתקלתי בכתם החורש על מורדות נחל שילה.
כך או כך החלטתי לנסות ליישם את זריעת הבלוטים במקום שתילת השתילים, זרעתי את הבלוטים בגבעה שבכניסה ליער, גבעה שאליה אני הולך עם הכלבים בטיולי הבוקר והערב ושכחתי מכל העניין.
איני זוכר כמה זרעתי אך באחד הטיולים התברר שנבטו לי ארבעה בלוטים, שניים מהם עברו את הקיץ ואחד צומח עד היום.
כשהתחלתי להעמיק בנושא למדתי כי הבלוט מפתח בשנתו הראשונה שורש עמוק של עשרות סמ'.
למעשה על כל סמ' גובה של השתיל קיימים בתוך האדמה 4 ס"מ של שורש, בספרו של מאיר שלו "גינת צמחי הבר" נתקלתי בביטוי שעל כל עץ שאנו רואים על פני האדמה קיים עוד עץ בתוך האדמה, רק שבאלון מדובר בארבעה, האלון חי בתוך האדמה פשוטו כמשמעו, מה שאנו רואים הוא חלק קטן מהעץ האמתי שנמצא במעמקים.
Mathis Natvik, University of Western Ontario, Canada
פתילת המדבר
כאשר זורעים את הבלוט הוא מפתח בשנה הראשונה שורש עמוק שעוזר לו להגיע לשכבות הקרקע הלחות המצויות בעומק האדמה, בלוט שגדל בעציץ כמובן לא יכול לגדל שורש שכזה ואם מגדל לא מעשי לשתול אותו.
לכן אף אחד מהשתילים ששתלתי לא שרד להבדיל מהשתילים שזרעתי.
מאוחר יותר גם למדתי שיערני אירופה ויפן גילו את זה שנים רבות לפני ועצים שגדלים מזרעים רגישים גם פחות למחלות.
זו גם הסיבה ליכולתם של האלונים להשתקם אחרי כל הפגיעות שאנו מעוללים להם.
אנשי קק"ל יודעים כמובן זאת והם שעמדו מאחורי המחקר של זוהר ליטמנוביץ ובשנים האחרונות גם מנסים לזרוע בלוטים ביערות האורנים, אולם בהצלחה יחסית מעטה.
ניר הר חקר זאת ובמסגרת מחקרו זרעו יותר ממיליון בלוטים, אך אחוז הנביטה היו רק 6% והשרידה רק 4%.
כאשר זרעתי בלוטים התברר לי שנביטת ושרידת הבלוטים ביער טובה הרבה יותר מאשר בשטח הפתוח ושלמפנה וכנראה גם להגנה על השתיל על ידי צינור שתילה או מעגל אבנים חשיבות רבה, בעזרתם ניתן להגיע לשרידה של 25% מהבלוטים בקיץ הראשון.
ואולי תרצו להעמיק:
הקמת יער של אלון התבור בזריעה ישירה ליטמנוביץ וחוב'
זריעת אלון התבור ברמת מנשה, הר ומדמוני 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה