האלון הראשון של השנה

מתחת למרבד עלי הרקפות המצהיבים, בין שומי הבר, החוטמיות הסגולות-ורודות והקידות בקע האלון הראשון של השנה.

ירוק-בהיר הוא זוקף ראשו, מתאמץ להטמיע כמה שיותר פחמן דו חמצני, לבנות סוכר שישמש אותו כמזון ויאפשר לו להעמיק שורש בעקבות המים שילכו ויתמעטו בהמשך.

בהצלחה אלון צעיר !

אביב חביב 1

אביב ?

תחילת פברואר,

לא מוקדם מידי ?

לאלונים מסתבר שלא.

אנחנו עם ההטיות התרבותיות שלנו שמקורם באירופה הקרה רגילים לחשוב על בוא האביב בחודש אפריל.

האלונים מקומיים, גדלים ומותאמים למזרח התיכון הקשוח וחסרי (כמעט) נטיות תרבותיות אירופאיות.

שבוע אחד שמשי בין שתי מערכות גשם הספיקו לשתילי האלונים ביער להכריז על בוא האביב ולהנץ זוג עלים.

מסביב כל שאר הרב שנתיים נמצאים גם הם באורגיה המטורפת הנקראת אביב, שהרי כל מטרת הפרחים היא להביא לרבייה, הבשלת הפרי ויצירת דור ההמשך בדמות זרעים. 

האלונים שלי עודם תינוקות, מחשבות על רבייה רחוקות מהם והם מנצלים את האביב לגדילה והתפתחות.

לאט מאוד גדל האלון, כל שנה מנץ אלון צעיר הגדלים בטבע בלי השקיית עזר זוג או שתיים של עלים חדשים והאלונים הספיקו כבר להנץ אחד.

אם החורף יימשך לתוך חודש פברואר כפי שצופות התחזיות סביר להניח שנראה גם זוג שני ואולי אפילו זוג שלישי...., נחזיק אצבעות....

אלון צעיר בן שנה מנץ זוג עלים חדשים בצבע ירוק רענן, העלים הותיקים בני השנה בצבע ירוק כהה

אז מה חוקרים השנה ?

הניסויים הקודמים התמקדו במה שניתן לכנותו מיקרו אקלים, כלומר השפעת תנאי האקלים המקומיים הנוצרים ביער ראש העין כתוצאה מהמפנה על נביטת ושרידת נבטי האלונים.
מהניסויים הקודמים עולה כי עדיף לזרוע את הבלוטים ביער ומפנים צפוניים או מזרחיים וכן רצוי לעשות זאת בחודשים נובמבר עד סוף ינואר.

השנה אתמקד במה שבהעדר כינוי אחר ניתן לכנותו נאנו אקלים, השפעת העץ הבודד ביער על נביטת בלוטי אלון מצוי ושרידתם.

השערת המחקר היא שסביב העץ הבודד נוצרים תנאים אקלימיים שונים שהם פונקציה של הצל שאותו מטיל העץ והמרחק ממנו.

ליתר דיוק אני משער שכפי שבלוטים שנזרעו במפנה צפוני ומזרחי נבטו ושרדו בשיעורים גדולים יותר מבלוטים שנזרעו במפנים צפוני ומערבי כך בלוטים שנזרעו בצדו הצפוני והמזרחי של העץ ינבטו וישרדו בשיעורים גבוהים יותר מבלוטים שיזרעו מצדו הדרומי והמערבי.

אני מניח גם שההפרש בין הצדדים יגדל ככול שהבלוט נזרע רחוק יותר מהעץ.

לצורך הניסוי זרעתי במהלך חודש דצמבר בלוטי אלון מצוי במרחקים של 20, 40 ו- 80 ס"מ ובצדדים הצפוניים, הדרומיים, המערביים והמזרחיים של עצי אורן הגדלים על שלוחה צפון מזרחית ביער ראש העין.

עכשיו נשאר רק להחזיק אצבעות, לקוות שהדרבנים לא ישתוללו ולבקר את האלונים הצעירים בחודש מאי.

כרגע יורד המון גשם ביער והאלונים בוואדי מאושרים 😊😊

השפעת המפנה על נביטת ושרידת אלון מצוי ביער ראש העין

הקדמה

ממצאים ארכיאולוגיים, היסטוריים ובוטניים מצביעים על כך שחברת השיא (קליימקס) של אזור ראש העין הינה חברת האלון מצוי-אלה ארץ ישראלית במפנים הצפוניים של הגבעות, חברת חרוב ואלת המסטיק במפנים הדרומיים ויער פארק של אלון התבור בחלקים הנמוכים יותר (ויזל , 1984).

אורך חיים של עצי אורן הוא כשמונים עד מאה ועשרים שנה, יער ראש העין ניטע החל משנת 1976 והוא מתקרב לשנתו החמישים (קק"ל, 2018) ולמחצית אורך חיי האורנים המרכיבים אותו. 

היער נטוע לאורכו של ואדי רבה והואדיות המתנקזים אליו.

ואדי רבה זורם ממזרח למערב ויוצר שלוחות הפונות צפונה ודרומה.

הואדיות המתנקזים אליו זורמים מדרום מזרח לצפון מערב ויוצרים שלוחות הפונות לדרום מערב וצפון מזרח.

לעצי האורן יתרונות רבים כמין חלוץ, האורן יכול לגדול כמעט בכל סוג קרקע, הוא עמיד לחום וקרינה ומסתפק בכמות יחסית קטנה של מים, הוא גדל במהירות ויוצר תחתיו מיקרו אקלים קריר ולח יותר המעודדים השתקמות של צמחים אחרים (כדוגמת הרקפות בשביל הפריחה).

אך ליער המורכב כמעט רק מעצי אורן גם חסרונות רבים, בראש ובראשונה יער אורנים שניטע בעבר, ניטע כאשר העצים צפופים, דבר המגדיל את סכנת שריפות היער והתפרצות מזיקים, יער המורכב מסוג עץ אחד בלבד עני יחסית במגוון המינים החיים בו לעומת יער המורכב ממספר מיני עצים.

לאור זאת קובעת תורת היער כי כדי ליצור יער בר קיימא יש להביא "למגוון של מיני עצים (יער רב-מיני) בטווח גילים רחב (רב-גילי) ולמבנה בעל כמה שכבות צומח (רב-שכבתי)" (אוסם וחוב', 2012).

עצי אלון שיזרעו ביער יחליפו בהדרגה את עצי האורן ויצרו יער רב מיני, רב גילאי, מאריך ימים ובכך, בדרך טבעית, יובטח קיומו של היער גם לדורות הבאים.

האלון והאלה הינם מיני מפתח היוצרים חברות צומח ובעלי חיים בחבל הים תיכוני בארץ ישראל, עצים אלו יוצרים תנאים המאפשרים התפתחות מינים נוספים של בעלי חיים הנהנים ממחסה שיוצר העץ, מפרותיהם, צילם ושכבת הקרקע הנוצרת מנשר העלים.

בין בעלי החיים ניתן למנות את העורבני והיערון המקיימים עם האלון יחסי הדדיות, רפרף האלון וטוואי האלון, חזיר הבר ובעבר הלא גם יחמור ואייל הכרמל.

לאור זאת רצוי למצוא את השיטה היעילה ביותר לחידוש היער על ידי עצי אלון.

ממחקרים קודמים שערכו בקק"ל נמצא כי זריעת עצי אלון עדיפה על שתילתם, יחד עם זאת שרידת הנבטים נמוכה יחסית ותלויה בתנאים הסביבתיים.

מחקר זה בדק את השפעת המפנה על נביטת ושרידת עצי אלון מצוי ביער ראש העין מתוך רצון למקד את מאמץ החידוש במקום שיביא לנביטה וצמיחה אופטימליים.

שיטות

בלוטי אלון מצוי נאספו מעצי אלון מצוי טבעיים הצומחים ביובל של נחל רבה דרומית לאלקנה במהלך חודש אוקטובר 2018.

הבלוטים הוצפו בתמיסת אקונומיקה, בלוטים שצפו נפסלו לזריעה.

עד לזריעה נשמרו הבלוטים בקירור בשקית פלסטיק.

הבלוטים נזרעו במהלך חודש נובמבר 2018 במפנים שונים של יער ראש העין, 20 בלוטים בכל מפנה.

במהלך חודש יוני 2019 נספרו הבלוטים שנבטו וסומנו להמשך מעקב.

במהלך חודש נובמבר 2019 נספרו שנית הבלוטים ששרדו.

תוצאות

מפנה	הציצו	אחוז הצצה	שרדו	אחוז השרידה	אחוז שורדים מהנובטים
צפוני	7	35%	5	25%	71%
צפון מזרח	9	45%	5	25%	56%
דרום מערב	2	10%	2	10%	100%
דרום	0	0%	0	0%	0%

דיון

מהתוצאות עולה כי אחוז הנביטה הטוב ביותר הושג במפנים הצפוני והצפון מזרחי ולעומת זאת הבלוטים שנזרעו במפנה הדרומי לא נבטו כלל.

אם בוחנים את אחוז השורדים מכלל הנזרעים עולה כי יש עדיפות לזריעת הבלוטים במפנה הצפוני והצפון מזרחי, דבר העולה בקנה אחד עם התנאים הסביבתיים הלחים יותר השוררים במפנה זה.

יחד עם זאת מעט הבלוטים שנבטו במפנה הדרום מערבי שרדו את הקיץ, באופן דומה במחקרה של "יער או פער" עולה כי אחוז הבלוטים שנבטו בפער (כלומר בקרחת יער) שבו התנאים יבשים יותר נמוך יותר אך אילו שנבטו התפתחו טוב יותר.

לא נבטו כלל בלוטים במפנה הדרומי.

מסקנות

אם רוצים לזרוע בלוטי אלון מצוי ביער קיים יש למקד את מאמצי הזריעה במפנים הצפוניים והמזרחיים ואילו את חידוש היער במפנים הדרומיים והמזרחיים רצוי לבצע על ידי נטיעת עצים עמידים יותר ליובש.

מסקנה זו נכונה כמובן ליער ראש העין אך נראה שניתן להקיש מכך גם על יערות נוספים באזור כיער חורשים, יער נחשונים, יער כ"ח ויער שוהם. 

מקורות

אוסם, י., ברנד, ד., טאובר, י., פרבולוצקי, א. וצורף, ח. (2012) תורת ניהול היער בישראל, מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער בישראל. אשתאול: קרן קימת לישראל.

http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/yieur/forest_management_new.pdf

ויזל, י., 1984. צומח מערב השומרון. החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 8. משרד הביטחון – ההוצאה לאור

 ליטמנוביץ, ז., פרדקין, א., חתמה, ת. , כצנלסון, מ.,  הקמת יער של אלון התבור בזריעה ישירה, קק"ל.

http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/hakamat.pdf

ליפשיץ, נ., לב-ידון, ש., גופנא, ר. 1985. שלטון האלון המצוי באזור מישור החוף המרכזי בישראל בעת העתיקה על-פי עדויות דנדרוארכיאולוגיות. רותם – כתב-עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, עלון מס' 17, כסלו תשמ"ו, נובמבר 1985. החברה להגנת הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים – המחלקה לבוטניקה.

http://www.kalanit.org.il/wp-content/uploads/2017/07/ROTEM-22-21-26-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5-%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94.pdf

קק"ל, יער ראש העין, 2018, אתר קק"ל.

http://www.kkl.org.il/forestsearch/rosh_ha_ayin_forest.aspx#{C0CDBB16-784E-4701-B39C-CBD038736A32}

רייזמן - ברמן,א.,  בן יאיר , ש.,  בוקן, ב., 2010, יער או פער - התבססות אלון מצוי ביערות האורן בישראל, אקולוגיה וסביבה

http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=4